שבועיים עברו מאז פטירתו של הרב מרדכי מנחם וינגורט זצ"ל – והכאב רק מתעצם. קשה להגדיר במילים את האישיות הנדירה והמיוחדת הזו – אישיות שמילאה לכל אחד ואחד את הדרוש לו.
הוא היה אב ומחנך, איש חסד ומורה הוראה, מקרב רחוקים וקרובים, אוזן קשבת לכל דורש.
אישיות מופלאה ונדירה, שרק מי שזכה להכיר יודע ומבין עד היכן הדברים מגיעים.
החלל שהותיר אחריו בפטירתו הוא אינסופי. אנחנו, המשפחה והתלמידים, המכרים והידידים, מתקשים להשלים עם חסרונו של האיש שהאיר לנו וליווה אותנו בכל אשר הלכנו.
לא רבים האנשים שניתן לומר עליהם בפטירתם "הדור הפסיד", אבל על ר' מרדכי אין הגדרה אחרת!
האיש שהקים בתים רבים, שהציל נערים ונערות, שייסד בתי מדרש, שמסר אלפי שיעורים, שחיבר חיבורים יקרים, ששמע, שהקשיב, שייעץ וליווה – האיש הזה איננו.
גם בימיו האחרונים ממש כשאפסו כוחותיו התאמץ בכוחות לא לו למסור שיעורים לבנות הסמינר ובמסירות נפש ממש ענה לטלפונים באומרו "יש לי הכרת הטוב לכל מי שמתפלל עלי"! כשהמתקשר כלל אינו יודע באיזה מצב נמצא רבי מרדכי זצ"ל.
רבי מרדכי זצ"ל הקים משפחה גדולה ומפוארת ארבעה עשרה בנים ובנות שגידל וחינך באהבה ובמסירות לתורה ויראת השם, מתוכם עשרה זכה לחתן (בהן שבע בנות), ארבעה יתומים נותרו בבית!
בחיי חיותו צהלתו תמיד היתה על פניו ואף הרנין לבבות אחרים ולא היה ניכר עליו כלל הקושי והעול העצום בהחזקת הבית ובחתונות הילדים.
כעת בפטירתו הכואבת נשבר מטה לחמם ומעמסה כבדה משתרגת על צווארם של היתומים ורעייתו האלמנה.
"והאיש מרדכי" - הקרן המיוחדת שהקמנו לזכרו היא המעט שאנחנו יכולים לפעול אל מול החלל הגדול והכאב הנורא, והיא הכרת טובה על שכולנו חייבים לו!
